חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי”ד 1954 קבע את המסגרות ונושאי התפקידים העיקריים לנושא הבטיחות בעבודה בישראל. החוק ראה בממונה הבטיחות בעבודה כאחד מהגורמים המרכזיים ליישום החוק. מתוקף החוק נוסחו “תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות עדכון מ 1996) אשר הגדירו את תפקיד הממונה על הבטיחות בעבודה. התקנות המתעדכנות מדי פעם לפי נושאים מגדירות את החוק על פי מונחים מעשיים שתמציתן: לשמש כיועץ לארגון (מעביד + הנהלה) בנושאים של חקיקה ותקינה בנושאי הבטיחות בעבודה. להטמיע את נושאי הבטיחות בעבודה על ידי הצפת המודעות לנושאי הבטיחות לפי מגוון כלים. הדרכות בטיחות בעבודה לקיום חוק מסירת מידע לעובד על סיכונים /מפגעים אפשריים ודרכי התמודדות ומנע לצמצום פגיעה. אתור מפגעים וסיכונים ומסירת מידע עליהם למעביד. לדרוש קיום של הסדרי בטיחות בכל היבט: במבנה, במיכון, בתהליכי עבוד וייצור, שימוש בחומרים וכד’. לטפל בנושאים של תאונות בעבודה, לתחקר, להפיק לקחים ולפרסם כפעולות מנע. לנסח הוראות בטיחות ולדרוש את ביצוען. במקרה של עובדים החשופים למפגעים כגון רעש/אבק וכ’ לדרוש מהמעביד בדיקות רפואיות. לדרוש מהמעביד זכות גישה למסמכים, מכונות, וכל אתר במפעל לצורך מילוי תפקידו. להורות על שילוט הולם כנדרש בחוק. הכנת תוכנית בטיחות ועדכונה במטרה לסייע לניהול מערך הבטיחות במפעל וזאת על ידי ריכוז נתונים מצטברים שלהלן תמציתם: עריכה של סקרי מפגעים וסיכונים מינוי נאמני בטיחות לסיוע מערך הבטיחות במפע ל, הנאמנים ישתתפו בוועדות בטיחות עריכת נהלים לאיתור וסילוק מפגעים אפשריים. ריכוז בדיקות ציוד תקופתיות ריכוז ניטורים לבדיקות סביבתיות ריכוז הדרכות בטיחות לקיום החוק למסירת מידע לעובד.